למה עובד זר ?

מדוע כדאי להעסיק מטפל זר?

האלטרנטיבות הנפוצות ביותר בקרב מטופלים סיעודיים הן מעבר לבית אבות סיעודי או העסקת
מטפל זר צמוד בבית המטופל. מחקרים רבים בנושא גיל הזקנה מצאו שהסביבה הטבעית של הקשיש
כלומר ביתו, היא המסגרת הטובה ביותר לשימור מצבו הרפואי, הפיזי והשכלי. בהתאם לכך רבים בקרב 
אוכלוסיית מטופלים אלו יחליטו לקבל טיפול צמוד של מטפל סיעודי זר לעבודה הכוללת מגורים אשר סועד 
אותם במשך היום והלילה לפי הצורך. הכדאיות של העסקת מטפל זר והתועלות מהן נהנה המטופל עקב כך 
הן רבות ומגוונות. המחקרים השונים מצביעים על כך שאיכות חייו של הקשיש הסיעודי תישמר במיטבה כאשר 
הוא מתגורר בביתו. הסיבות לכך ברורות: 
הוא מרגיש הכי נוח ובטוח בסביבתו הטבעית, סביב חפציו האישיים, 
תמונות של בני המשפחה, הזיכרונות הרבים מחייו בביתו ועוד. להלן מספר הבטים חשובים שייסעו לכם לקבל 
את ההחלטה כיצד לבחור את  המסגרת הטיפולית הנכונה עבור יקירכם.

חשוב לדעת שבהתאם להחלטת ממשלה, המטפלים הזרים שמגיעים לעבוד בישראל חייבים לעבור הכשרה בטיפול סיעודי בארץ מוצאם כתנאי סף לעבודה בישראל.

 

היבט טיפולי
הטיפול באמצעות מטפל זר סיעודי הינו אישי, כלומר הטיפול מתבצע בסביבתו הטבעית של המטופל (בביתו). כל צרכיו הפיזיים ו/או הנפשיים של המטופל מתקיימים לאלתר היות והזמינות של המטפל הזר היא מיידית, לפי הצורך ובכל שעות היממה. היתרון העיקרי של טיפול בבית הקשיש על פני טיפול בבית אבות הוא הזמינות. בבית האבות ישנן מספר מוגבל של מטפלות אשר תפקידן הוא לטפל ולסייע למספר רב של מטופלים, בעוד שבבית הקשיש המטפל הסיעודי מטפל רק בקשיש עצמו ולכן הזמינות שלו גבוהה ביותר. זמינות זו יכולה בהחלט לעשות את ההבדל בשימור מצבו הרפואי של המטופל, לדוגמה: קשיש בבית אבות סיעודי, אשר זקוק להחלפת חיתול, עלול לחכות זמן רב עד שהמטפלת האחראית תתפנה, בעוד שמטפל סיעודי ביתי זמין באופן מיידי לביצוע המטלה.
  

היבט רפואי
כיום, המכשור הרפואי זמין ונגיש והטכנולוגיה המתקדמת מאפשרת בדיקת רוב המדדים הפיזיולוגיים בבית המטופל כגון: לחץ דם, סוכר, לב ועוד. בהתאם לכך המטפל הזר יכול לעקוב בהקפדה רבה אחרי מצבו הרפואי המשתנה של המטופל הסיעודי ולדווח לרופא המשפחה או לרופא המומחה בעת הצורך. לכן אין חשש להזנחת מצבו הבריאותי של המטופל כאשר הוא מטופל בביתו על ידי מטפל סיעודי זר.

 

היבט חברתי
כאשר המטופל הסיעדי נמצא בביתו עם מטפל צמוד, מאוד נוח למשפחתו וחבריו לבקר אותו בנחת היות והוא בביתו ואפשר לשבת בסלון והמטפלת מארחת כראוי. בנוסף, המטופל הוא זה שקובע את סדר היום שלו, מתי להתעורר ולאכול ארוחת בוקר, באלו תוכניות לצפות בטלויזיה ובאיזה שעה להכנס למיטה לישון. מאידך בבית האבות המטופל נאלץ להתמודד עם סדר חברתי חדש. הוא חולק את אותו החדר עם מטופלים נוספים, הוא צריך לשמור על שקט כדי לא להפריע להם, לעמוד בלוח הזמנים של הארוחות והפעילויות וכד'. לשנות את דפוסי ההתנהגות של הקשיש הסיעודי בגילו המתקדם זוהי משימה בלתי אפשרית וברוב המקרים עצם המעבר ותקופת ההסתגלות לנורמות החדשות יגרמו להתדרדרות במצבו הרפואי והמנטלי של המטופל הסיעודי.

 

היבט כלכלי
מדינת ישראל נתפסת כמדינה מערבית ומתייחסת לאזרחיה כמדינת רווחה. בהתאם לזאת, היא מסייעת למטופלים סיעודיים לשלם את השכר של המטפל שסועד אותם. בהתאם לכך כאשר המטופל הסיעודי מבקש להעסיק מטפל סיעודי זר המוסד לביטוח לאומי מסייע למטופל בתשלום השכר של המטפל. תשלום זה נע בסכום של 1000 ש"ח ועד לסכום של 2000 ש"ח. מטופלים שמוכרים כניצוליי שואה מקבלים סיוע בתשלום עד סכום של 3000 ש"ח. תשלום זה מצמצם בצורה משמעותית את התשלום אותו המטופל הסיעודי יצטרך לשלם למטפל הסיעודי והופך את השרות של המטפל הסיעודי  הביתי לאפשרי עבור כל מטופל סיעודי גם עם מצבו הסציו-אקונומי נמוך.
לעומת זאת, בתי אבות פרטיים הם לרוב מאוד יקרים ורוב אוכלוסיית הקשישים אינם מסוגלים לשלם את העלות החודשית ללא עזרה כספית של בני משפחתם.